זו רכבת הנוסעת על מסילה אחת בגובה של מטרים אחדים מעל הקרקע. גם בדיסני וורלד בפלורידה יש רכבת כזו אבל שם היא מקיפה שטח קטן יותר. קונים אסימון ואפשר להישאר עליה ולעשות כמה סיבובים שרוצים כל עוד לא יורדים. אפשר גם לקנות חופשי יומי במחיר גבוה יותר. אני נשארתי עליה ועשיתי 4 סיבובים. ראיתי קהלים מתחלפים, בעיקר תיירים מכל מיני עמים, לא ישראלים. לצלם ממנה קצת קשה, גם בגלל המהירות וגם בגלל החלונות הלא מספיק שקופים.
ירדתי בתחנת הנמל שהזכירה לי מאוד את הנמל בניו-יורק. איזור תיירותי עם סירות, חנויות ומסעדות וגם מקדונלדס.אח"כ המשכתי לטייל בחלקים האחרים של העיר. נכנסתי לסוכנות טיולים להתעניין. גם בסוכנויות כאלה יש אינטרנט חינם. מוכרנית בשם ונסה הציגה לי את החבילות הרלבנטיות בסבלנות רבה. ניסתה למכור לי כל מיני חבילות אטרקטיביות טיולים באלפי דולרים.
הטיולים כללו הרבה אטרקציות שכוללות צלילות, לינה באוהלים, חשיפה רבה לשמש, חופים והרבה בגדי ים. יצאתי ממנה בלי להירשם לכלום ועם הרבה ספקות וסימני שאלה. מה אני הולכת לעשות פה עכשיו? אני מסתתרת מהשמש, אני לא מחפשת הזדמנויות ללבוש את הביקיני, אני לא חובבת צלילות ובכלל, אני כבר זקנה מדי בשביל הפעילויות(השטויות) האלה. מה עוד יש לעשות ביבשת הזו? נראה לי שמחר אני לוקחת רכבת ונוסעת צפונה.
בערב האחרון הלכתי להופעה של ברוזה בבית האופרה. כמקדם היסטריה עצבני הגעתי למקום יותר משעה לפני ההופעה.
ככה נראה האולם הריק:
וככה נראה דיויד ברוזה על הבמה יחד עם ליאור שהוא זמר אוסטרלי עם שורשים ישראליים, כפי שניתן להבין משמו... ברוזה מימין, בשחור.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה