מה שיש ביירון ביי חוץ מהמגדלור הנ"ל זה חוף רחב וים יפה. תיירים באים לנוח, להשתזף, להירגע. האווירה הזכירה לי קצת את מכמורת רק עם קצת יותר אטרקציות. יש כמה פאבים עד כדי כך שאפשר לעשות בערב סיבוב פאבים. יש סופרמרקט גדול, יש מאפיה מקומית. באכסניה יש בריכה. למי שמעשן זה בכלל גן עדן. אפשר פשוט להתמסטל שם מהבוקר עד הערב ולא לעשות כלום כלום כלום ובעניין הזה אתה גם לא יוצא דופן.
לי אישית היה קשה להיכנס לראש הזה של לא לעשות כלום. להשתזף אני לא אוהבת, למגדלור כבר טיפסתי, תודה, לבריכה אני לא נכנסת עדיין, שמעתי גם על איזה ספורט אתגרי כלשהו שגם עליו ויתרתי מרצון. אולי צניחה חופשית או משהו כזה. ברגע שהבנתי את זה, שריינתי מקום על האוטובוס ליעד הבא צפונה, בריסבן.
בערב היחיד שם יצאתי עם השותפה לחדר שהיא טיילת רצינית והרפתקנית מאמריקה שבודקת באופן אישי את כל האטרקציות האפשריות. שתינו יין בשני מקומות, של המקומיים ושל התיירים, ואח"כ חזרנו לאכסניה. היא הלכה לישון ואני לא יכולתי לישון עם כל הרעש הזה ולא יכולתי לקרוא בחושך. לאחר נסיון כושל להירדם יצאתי אל המרפסת ליד החדר והצטרפתי בגופי המחששים הצעירים שגם עישנו וגם שתו את היין האוסטרלי הזול מתוך גלון ודפקו את הראש ביסודיות. חלקם היו לפני היציאה לפאבים. חלקם נשארו שם כתחליף יציאה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה