מלבד היציאות לשיט אל הגרייט ברייר ריף, האטרקציה המרכזית של איירלי ביץ' היא לגונה מלאכותית בה ניתן להשתכשך, לשחות וכו'. היא מוקפת דשא, עצים, תיירים מכל העולם שוכבים על הדשא וקוראים ספרים.( נצפו גם קוראים עבריים אבל לא עצרתי לדבר איתם.) באיירלי ביץ' נפטרתי סוף סוף מהספרים שהבאתי מהארץ. חמדת/טוני מוריסון, נוכח הים/דוד פוגל, ראש דפוק - לא זוכרת כרגע מי כתב.
שיטת התימחור של המוכרת שאינה מכירה את השפה העברית היתה מעניינת. לפי הגודל/העובי. הסופרים לא עניינו אותה. במקום הספרים לקחתי כסף. יצאתי מרוצה ועשירה בכמה דולרים ואימצתי לליבי את חנויות הספרים המשומשים. לאורך כל הטיול כבר לא קניתי ספרים יד ראשונה.
חוץ מהלאגונה איירלי ביץ' היא עיירת נופש ובה רחוב ראשי אחד עם כמה חנויות, כמה פאבים גדולים, מסעדות וסופרמרקט אחד פרטי עם מחירים קצת יקרים. אבל מחיר האינטרנט שם היה סביר מאוד וסוף סוף העברתי את כל התמונות מהמצלמה לדיסק. כרטיס הזכרון כבר התמלא.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה